נהוג לדבר על הליך משפטי במונחים של צדק, עיקרון או מאבק. בפועל, עבור הלקוח, הליך משפטי הוא בראש ובראשונה החלטה כלכלית – ולכן ראוי לבחון אותו כפי שבוחנים כל השקעה אחרת.
עורך דין לא אמור להסתפק בשאלה האם קיימת עילת תביעה; זוהי נקודת הפתיחה בלבד. השאלה האמיתית היא: אם הייתי בנעלי הלקוח, מתוך ידיעת כל הנתונים, האם הייתי בוחר לצאת לדרך הזו?
ניתוח רציונלי של כדאיות ההליך נשען על שלוש שאלות מרכזיות, בדומה לעולם ההשקעות:
- מהו סיכוי ההצלחה הריאלי?
- בהנחה של הצלחה – מהו היקף הזכייה הצפוי?
- מהי העלות הכוללת (כסף, זמן ומשאבים) של ניהול ההליך?
התשובה לשתי השאלות הראשונות היא תוצר של ניתוח משפטי מדויק: הדין החל, הפסיקה העדכנית, מורכבות הראיות והניסיון המצטבר. במקום הזה אין מקום להבטחות שווא או לאופטימיות יתר.
השאלה השלישית – עלות ניהול ההליך – היא הפקטור הגמיש היחיד, אך גם היא כפופה למגבלות ההיגיון. שכר הטרחה חייב לעמוד ביחס סביר בין הסיכון הכלכלי של הלקוח לבין התועלת הצפויה לו.
מתוך תפיסה זו, אנו רואים בבדיקת ההיתכנות המוקדמת שלב קריטי. עוד לפני קבלת הייצוג, אנו נדרשים לבחון את המקרה בעיניים פקוחות ובאופן מעמיק. אנו מבקשים מהלקוח את מלוא התשתית הראייתית ומבצעים ניתוח יסודי שמטרתו לברר את הכדאיות הכלכלית של ההליך מנקודת מבטו של הלקוח. בסיום הבדיקה, אנו מציגים את המסקנות בשקיפות מלאה. רק כאשר אנו משוכנעים שההליך מייצר ערך כלכלי ממשי ללקוח – ובהתאם גם עבורנו – אנו יוצאים לדרך.
דוגמה מתחום איחור במסירת דירות
אחת הטעויות הנפוצות בתחום איחור במסירת דירות היא ההנחה שברגע שיש איחור – צריך לצאת מיד להליך משפטי. בפועל, ניהול נכון של תיק כזה מחייב דבר אחד לפני הכול: ניתוח סיכוי מול סיכון.
לא תמיד נכון לפעול; ולפעמים – נכון מאוד.
לפני יציאה להליך, חובה לבחון את היחס בין הסיכוי להשיג פיצוי משמעותי לבין הסיכון והמחיר שבהליך. משרדנו ימליץ על נקיטת הליכים רק מקום שבו מתקיימת, להערכתנו, הצדקה משפטית וכלכלית ברורה לכך.
כך, בשיחה הטלפונית הראשונית אנו מבקשים להבין מהו סכום הפיצוי המקסימלי שניתן להשיג לפי הדין החל, בהתאם למשך האיחור במסירה ולנסיבות המקרה. זהו, למעשה, מרכיב הסיכוי.
רק אם מהשיחה עולה שיש הצדקה להעמקה, אנו מבקשים מהלקוח לשלוח את מלוא החומרים ומבצעים בדיקה ראשונית בעצמנו. כאן נכנס מרכיב הסיכון.
במסגרת זו אנו בוחנים, בין היתר:
- האם ניתן להדוף טענות של הקבלן ל"כוח עליון", למשל באמצעות פסיקה קודמת נגדו באותו פרויקט או בפרויקטים אחרים;
- האם קיימים בחוזה סעיפים שהקבלן עלול להיתלות בהם להצדקת האיחור;
- האם בוצעו שינויי דיירים שהקבלן עשוי לטעון כי גרמו לעיכוב;
- והאם הדרך לפיצוי משפטי יחסית ברורה – או רצופה מהמורות.
מדובר, בסופו של דבר, במשוואה פשוטה:
- ככל שהסיכוי להשיג פיצוי גבוה עולה – ורמת אי-הוודאות המשפטית פוחתת – כך מתחדדת ההצדקה לפעול;
- ככל שהפיצוי המקסימלי נמוך ורמת אי-הוודאות גבוהה – כך לעיתים נכון להימנע מהליך, או להמתין.
במקרים רבים האיחור עדיין קצר. במצבים כאלה אנו נמליץ לא פעם להמשיך לעקוב ולהמתין. ככל שחולפים החודשים והדירה אינה נמסרת, גובה הפיצוי האפשרי גדל – ולעיתים חישוב מחודש של המשוואה מוביל למסקנה כי הגיע הזמן לפעול.
רק כאשר מתקבלת החלטה מושכלת – מתחילים לפעול, ובשלב הזה, המטרה היא ברורה – לבצע עבודת הכנה יסודית מראש, להיערך להדיפת טענות הקבלן, ולנסות – ככל שניתן – להשיג פיצוי משמעותי גם ללא ניהול הליך משפטי מלא.
תפקידו של עורך הדין אינו "להילחם בכל מחיר", אלא לסייע ללקוח לקבל החלטה מושכלת.
הליך משפטי איננו יעד – הוא אמצעי. וכמו כל אמצעי, יש לוודא תמיד שהוא אכן משרת את המטרה.
